קיבלתי מכתב מוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. מה עושים עכשיו?
תשובה קצרה: לא מתעלמים ולא עונים כלאחר יד. התשובה לוועדת האתיקה היא המסמך הראשון בתיק, והיא קובעת לעתים קרובות אם התלונה תיגנז או תהפוך לקובלנה. תשובה לא מדויקת, או הימנעות מתשובה, עלולות להפוך בעצמן לאישום.
1. להבין מה בדיוק נטען. תלונות נכתבות לעתים בכלליות. יש לזהות את העובדות שעליהן מבוססת התלונה ואת הכלל שנטען שהופר: חובת נאמנות (סעיף 54 לחוק וכלל 2), ניגוד עניינים (כלל 14), כספי לקוח (כללים 39–42), או אחד מסעיפי הסל (סעיפים 53 ו-61(3)).
2. לאסוף מסמכים לפני שכותבים. הסכם שכר הטרחה, תכתובת, קבלות וחשבוניות, תנועות בחשבון הנאמנות. בתיקים רבים המסמכים סותרים את גרסת המתלונן. בבד"מ פ/136/10 בית הדין העיר שמסמכים שעמדו בפני הקובלת עוד לפני הגשת הקובלנה הראו שהגרסה "לוקה בחסרים ובאי דיוקים משמעותיים".
3. לענות בזמן ובדיוק. בבד"א 6/10 הורשע עורך דין גם בגלל טענות לא נכונות שכתב בתשובתו לוועדת האתיקה, ובגלל שלא הגיב לפנייה נוספת. כל משפט בתשובה עשוי לשמש כראיה בהמשך.
4. לשמור על טון ענייני. תקיפה של המתלונן מזיקה. הכללים על התבטאויות חלים גם על התשובה עצמה, ובית הדין מחמיר במיוחד במה שנכתב.
5. לשקול שיח ישיר עם הוועדה. בבד"מ פ/108/11 הצגת התמונה העובדתית לפרקליט ועדת האתיקה הביאה לכך שהוועדה קבעה שאין בידה ראיות מספיקות, וחזרה בה מהקובלנה. עורך הדין זוכה.
מה קורה אחרי התשובה? הוועדה גונזת את התלונה או מגישה קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי. גם אז התיק לא אבוד: הרשעה דורשת בפועל הוכחה מעבר לספק סביר, ועומדות לנאשם טענות כמו "אין להשיב לאשמה" ו"הגנה מן הצדק".
טעויות נפוצות: להשאיר את המכתב בלי מענה · לענות בכעס · להודות בעובדות שלא נבדקו · לצרף מסמכים חלקיים · לפנות למתלונן באופן שנראה כלחץ.