ערעור על פסק דין משמעתי של לשכת עורכי הדין: לאן פונים, ומה הסיכוי בכל ערכאה

תשובה קצרה: על פסק דין של בית הדין המשמעתי המחוזי מערערים בזכות לבית הדין המשמעתי הארצי, ומשם, שוב בזכות, לבית המשפט המחוזי בירושלים, שדן בשופט יחיד. כך מאז תיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין. לבית המשפט העליון מגיעים רק ברשות, ורשות ניתנת "במשורה שבמשורה".

שלב	ערכאה	זכות או רשות
ערעור ראשון	בית הדין המשמעתי הארצי	זכות, לשני הצדדים
ערעור שני	בית המשפט המחוזי בירושלים, שופט יחיד	זכות
"גלגול רביעי"	בית המשפט העליון	רשות, רק בשאלה עקרונית

הערעור הראשון הוא ההזדמנות האמיתית. בית הדין הארצי מערב בהכרעת הדין ובעונש. בבד"א 6/10 הרשעה בגלל מכתב פוגעני נשארה עומדת, אבל 8 חודשי השעיה בפועל קוצרו ל-64 הימים שכבר רוצו. בבד"א 67,72/06 התקבלה טענה שלא הופיעה בכתב הערעור, שעל חלק מהעבירות עורך הדין כבר נשפט, והוא זוכה מהן.

בית המשפט המחוזי בירושלים קובע בפועל את הנורמות. מכיוון שזו הערכאה האחרונה ברוב התיקים, פסקי הדין שלו מעצבים את האתיקה המקצועית. בעמל"ע (י-ם) 9069-05-11 זיכה בית המשפט עורך דין שהורשע בשני בתי הדין בניגוד עניינים (גדעון ויסמן ייצג את המערער).

הדיון בערעור מתקיים בעל פה. בעניין תלחמי נגד הוועד המחוזי חיפה קבע בית המשפט המחוזי שבית הדין הארצי אינו רשאי לכפות סיכומים בכתב בלי הסכמת הצדדים, וביטל פסק דין שניתן בלי טיעון משלים בעל פה.

רשות ערעור לעליון היא חריג נדיר. בבר"ש 7789/12 ובבר"ש 9092/10 חזר בית המשפט העליון על כך שרשות תינתן רק כשהשאלה חורגת מעניינם של הצדדים, ב"מהדורה מחמירה" של הלכת חניון חיפה. גם כשהבקשה נדחית, בית המשפט העליון מתווה לעיתים כללים. בבר"ש 7082/11 נדחתה הבקשה, אך נקבע כלל עקרוני: השעיה זמנית מלאה מנוכה מהעונש, והשעיה זמנית חלקית נתונה לשיקול דעת בית הדין.

עיכוב ביצוע. אפשר לבקש לעכב השעיה בפועל עד הכרעה בערעור. בקשה מוקדמת חוסכת ימי השעיה שלא יוחזרו.

קרא עוד על אתיקה מקצועית ודין משמעתי